רשימת מונחים בתורת ההכרה של עמנואל קאנט

כחלק מהקריאה שלי ב-"ביקורת התבונה הטהורה" אספתי לעצמי משפטים המתארים את המונחים השונים שקאנט משתמש בהם. לאחר שראיתי שאין בעברית אתר המספק רשימת מונחים כזו החלטתי לערוך את הדפים שלי מעט ולהעלות אותם לכאן.

לכל מונח נוסף שמו האנגלי. לכל משפט המבוסס על חלק בספר נוסף העמ' בהפניה למספר העמודים המקורי של המהדורה השנייה.

 

אחדות האפרפציה (The Unity of Apperception), אחדות טרנסצנדנטלית של התודעה העצמית (Transcendental Unity of Self-Consciousness): כלל הכרחי המחייב את כל הדימויים (ההכרות) לבוא בזיקה עם ה-"אני חושב" [עם האפרפציה הטהורה] (B132).

אחדות מנתחת של האפרפציה (Analytical Unity  of Apperception): איחוד הריבוי הכלול במושג (כמו "אדום") עם תודעתי-העצמית (B134).

  • דורשת אחדות מרכיבה (B134).
  • נדרשת לדימוי התודעה העצמית (B134).

אחדות מקורית מרכיבה של האפרפציה (Original Synthetical Unity of Apperception): הרכבה הכרחית אפריורי של כל הדימויים (B135-136).

אנליטיקה (Analytic): מציאת צורת המחשבה בכלל. אבן בוחן שלילית (תנאי הכרחי) לאמת (B84).

אנליטיקה טרנסצנדנטלית (Transcendental Analytic): יסודות ההכרה השכלית הטהורה והעקרונות שבלעדיהם אין לחשוב מושא כלשהוא. תורת ההיגיון של האמת (B87).

אנליטיקה של המושגים (Analytic of Conceptions): ניתוח כושר השכל עצמו, ומציאת האפשרות והשימוש במושגים הטהורים בצורה אפריורית (B90).

אנליטיקה של העקרונות (Analytic of Principles): כללים המראים לכוח-השיפוט כיצד להשתמש במושגי-השכל לגבי התופעות (B171).

אסתטיקה (Aesthetic): מדע על העיקרים של החושניות אפריורי (מדע טהור) (B35).

  • מדע של כללי-החושניות בכלל (B76).

אפרפציה טהורה (Pure Apperception), אפרפציה מקורית (Primitive Apperception): תודעה עצמית במובנה הטרנסצנדנטלי. מגולמת במשפט "אני חושב" (B132).

  • ה-"אני" הטרנסצנדנטלי (B132).

אפרפציה ניסיונית (Empirical Apperception): ה-"אני" הניסיוני (B132). ה-"אני" כפי שאנחנו מדמים אותו לעצמנו בחלל ובזמן.

  • נוצרת על ידי הרכבה תבניתית. בניגוד לתודעה העצמית הטהורה (אפרפציה טהורה), האפרפציה הניסיונית יכולה להפוך להכרה ממש (B158).

גזירה טרנסצנדנטלית (Transcendental Deduction): ברור האופן שבו אנו מסבים את המושגים (הקטגוריות) אפריורית על המושאים (B117).

  • הוכחת התוקף האובייקטיבי של הקטגוריות כתנאים לאפשרות הניסיון (B126).
  • ככלל, בירור טרנסצנדנטלי (Transcendental Exposition) משמעו הסברת המושג כמכונן את האפשרות של הכרות מרכיבות אפריורי (B40).

גזירה מטאפיזית (Metaphysical Deduction): הוכחת המקור האפריורי של הקטגוריות בכלל (B159).

  • מתבצעת על ידי ההוכחה כי כל קטגוריה מקבילה לצורת משפט (B159).
  • ככלל, בירור מטאפיסי (Metaphysical Exposition) משמעו בירור המקור האפריורי הטהור (או המטאפיסי) של המושג הנידון (B38).

דיאלקטיקה טרנסצנדנטלית (Transcendental Dialectic): חקר השימוש בתורת ההיגיון מעבר לניסיון (B87-88).

  • "תורת ההיגיון של התדמית" (B86).
  • ביקורת של התדמית הדיאלקטית (B88).

דימוי (Representation): מונח בעל שימוש רחב. מתייחס להסתכלויות, למושגים ולאידאות. לרוב ב"ביקורת" השכל מעבד דימויים.

  • הקלט של החושניות. בהכרח ניסיוני. (B33-34).

דימוי טהור (Pure Representation): צורה טהורה של חושניות, או הסתכלות טהורה (B34). מכיל דימוי ללא יסוד של תחושה.

הכרה (Knowledge): התכלית הסופית של השכל שיסודותיה הם הסתכלויות ומושגים (B74).

  • אמת (Truth) מתייחסת להכרות. משפט אמיתי אם קיימת התאמה בין המושא להכרה (B82).

הכרה אפוסטריורי (A Posteriori Knowledge): מן הניסיון, הכרה ניסיונית (אמפירית) (B1).

  • כל ההכרות הניסיוניות (אפוסטריורי) הם מרכיבות (B11).

הכרה אפריורי (A Priori Knoledge): הכרה שאינה תלויה בניסיון וברשמי החושים (B2).

  • "משפט הנחשב כאחת עם הכרחיותו" (B3).
  • משפט שיש בו כלליות והכרחיות מדויקת (B4).

הכרה טהורה (Pure Knowledge): הכרה שאין בה יסוד ניסיוני מכל וכל (B3).

הסתכלות (Intuition): האופן הבלתי-אמצעי שבו מתייחסת ההכרה למושאים (B33).

הסתכלות טהורה (Pure Intuition): הסתכלות אפריורי בצורת החושניות (B34-35). ראה: החלל והזמן.

צורת ההסתכלות (Form of the Intuition): הסתכלות טהורה המכילה ריבוי בלבד. החלל והזמן כצורת ההסתכלות בלבד (B160).

הסתכלות צורנית (Formal Intuition): הסתכלות טהורה הכולל ריבוי-הסתכלות ובכך הופכת את החלל והזמן (צורת ההסתכלות) למושאים. מתבצעת על ידי ההרכבה של האפרהנסיה. בשימוש המתמטיקה (B160).

הסתכלות ניסיונית (Empirical Intuition): הסתכלות אפוסטריורי המתייחסת אל המושא באמצעות תחושה (B34).

הריבוי שבהסתכלות הניסיונית (The Manifold in an Empirical Intuition): הסתכלות המכילה בתוכה ריבוי של הסתכלויות ניסיוניות והופכת אותם למושא אחד. נוצר על ידי הרכבה של האפרהנסיה (B160).

  • קיומה קשור באחדות-ההסתכלות. נוצרת באמצעות הקטגוריה והשכל (B144).

הרכבה (Synthesis): פעולת הקישור בין דימויים (B103), והשגת ריבויים בהכרה אחת על ידי פונקציה (מושג) (B103-104).

  • תוצאה של הכוח המדמה (B103).
  • נקרא גם קישור (B130).

הרכבה טהורה (Pure Synthesis): הרכבה של דימויים טהורים. נותנת את מושגי השכל הטהור (B104).

הרכבה תבניתית (figurative Synthesis): הרכבה אפריורית וטרנסצנדנטלית של ריבוי ההסתכלות החושנית (B151).

  • ההרכבה התבניתית כוללת גם חוקי החושניות (B151).
  • נוצרת על ידי הכוח המדמה (B151).

הרכבה שכלית (Intellectual Synthesis): הרכבה אפריורית וטרנסצנדנטלית של ריבוי ההסתכלות בכלל (B151).

  • חשיבה על הקטגוריה גרידא (B151).
  • לא באמת אפשרית: מכילה רק את אחדות האפרפציה והקטגוריות גרידא (B152).

הרכבה של האפרהנסיה (Synthesis of Apprehension): הרכבת הריבוי-שבהסתכלות ניסיונית שעל ידה תתכן תפיסה. הופכת את הריבוי שבהסתכלות למושא (B160).

  • כפופה לקטגוריה (B161).

זמן (Time): צורת החוש הפנימי (Internal Sense) הנותן לכל ההסתכלויות להקשר ביחסים של זמן (B37).

  • צורה של הסתכלות (B36).
  • קובע את יחס הדימויים במצבנו הפנימי (B50).
  • אידאל טרנסצנדנטלי המכונן את הניסיון (B52).
  • מכונן את המושגים "ההיות ביחד" ו-"שינוי" (B67).
  • חל על כל התופעות בכלל (B46).
  • איננו מדמים את עצמנו אלא בזמן (B158-159, B67-69).

חוש (Sense).

חושניות (Sensibility): הכשרון הסביל לקבל דימויים באופן שבו אנו מופעלים על ידי המושאים החיצוניים (הסתכלות) (B33).

  • נותנת הסתכלויות (B33).
  • צורת הקליטות (B43).

חלל (Space): צורת החוש החיצוני (External Sense) המדמה את המושאים בחלל (ומחוצה לנו) (B37).

  • צורה של ההסתכלות (B36).
  • צורה של כל תופעות החושים החיצוניים ולא של הדבר-כשהוא-לעצמו (B42).
  • אידאל טרנסצנדנטלי המכונן את הניסיון (B52).
  • דימוי החלל מכונן את הגיאומטריה (B40-41). לכן קיומה של הגיאומטריה מראה את האפריוריות של החלל.
  • חל על כל התופעות החיצוניות (B39).

טרנסצנדנטלי (Transcendental): העוסק באפשרות של הכרות מרכיבות אפריורי (B40).

  • "העוסק בדרך הכרת העצמים אפריורי" (B25).
  • "שעל ידו אנו מכירים כיצד אפשר להשתמש בדימויים אפריורי וכיצד הם באפשר" (B80-81).
  • "ההבדל בין טרנסצנדנטלי לניסיוני קשור בביקורת ההכרות ולא ביחס ההכרות למושא [באמיתותן]" (B81).

כוח מדמה (Imagination): הכשרון לדמות מושא מתוך ריבוי של הסתכלות (B151).

  • מאפשר את ההרכבה התבניתית (B151).
  • הכשרון לקבוע את החושניות אפריורי (B152).
  • קושר את הריבוי-שבהסתכלות החושנית (B164).
  • תלוי בשכל, מבחינת אחדות הרכבתו השכלית, ובחושניות, מבחינת הריבוי של האפרהנסיה (B164).

כוח מדמה יוצר (Productive Imagination): הכוח המדמה כשהוא "נביעה עצמית" גרידא, כשהוא מדמה מושא בלא נכיחתו בהסתכלות (B152).

כוח מדמה מחזיר (Reproductive Imagination): הכוח המדמה כשהוא מדמה מושא בחושניות (B152).

  • כפוף לחוקים ניסיוניים (לא שכליים) (B152).

מדע-טבע (Natural Science): הפיזיקה הניוטונית.

  • מדע שמושא חקירתו הוא החוקים הסובייקטיביים של הניסיון בכפוף לקטגוריות של השכל (B165).
  • כולל ביסודו משפטים מרכיבים אפריורי (B17).

מושג (Concept): הסוג הפעיל של התפיסה שבאמצעותו פועל השכל.

  • המושג מבוסס על הפונקציה. מתבסס על "הנביעה העצמית של החשיבה" או השכל (B93).
  • באמצעות המושג נחשבות ההסתכלויות בשכל (B125).

מושג ניסיוני (Empirical Concept): שיש בו מן התחושה. הכולל חומר (B74).

מושג טהור (Pure Concept), מושג שכל-טהור (Pure Concept of Understending): צורה של חשיבה על מושא בכלל (B75).

  • ראה: קטגוריה.

מטאפיזיקה (Metaphysics): תורה אשר מצדה האחד חוקרת את יסודות המדע והחשיבה של התבונה, ומצדה השני (הדיאלקטי) מנסה לחרוג ולמצוא הכרות על המעבר לניסיון החושי (Bxiv, Bxviii-xix).

  • מדע אפריורי הכולל ביסודו משפטים מרכיבים אפריורי (B18).

משפט (Judgment): אופן ההבאה של הכרות לכלל אחדות אובייקטיבית של האפרפציה (B141).

  • משפט הוא הכרה בעקיפין של דבר. דימוי של דימוי (B93).
  • כל המשפטים הם פונקציות של האחדות בין דימוינו (B93-94).
  • כל מושג שכלי טהור (ראה קטגוריה) מקביל לצורת משפט (B105).
  • ראה "טבלת הפונקציות ההגיוניות של השכל" (B95).

משפט מנתח (Analytical Judgment): "משפט מסביר" או "משפט מרחיב". (כשהוא חיובי) משפט שבו קשור הנשוא לנושא על -ידי זהות. משפט שאינו מוסיף נשוא חדש על מושג הנושא (B11).

  • כל המשפטים המנתחים הם אפריוריים (B11).

משפט מרכיב (Synthetical Judgement): משפט שבו נוסף לנושא המשפט נשוא חדש, שלא היה כלול בו קודם (B11).

  • משפטים אלו "מרחיבים את הכרתי" (B12).

מתמטיקה טהורה (Pure Mathematics): מדע אפריורי וטהור הכולל משפטים מרכיבים (B14-15). בפועל מתייחס קאנט אל הגיאומטריה האוקלידית ואל החשבון הדיפרנציאלי.

  • כוללת הסתכלויות טהורות (B17).
  • הגיאומטריה אפשרית על ידי ההסתכלות החיצונית הטהורה (ראה חלל) (B41).

ניסיון (Experience).

עצם (Object).

עקרון האחדות המרכיבה של האפרפציה (The Principle of the Synthetical Unity of Apperception): העקרון העליון של כל שימוש בשכל שמשמעו: כל ריבוי של הסתכלות יהא כפוף לתנאים של האחדות המקורית-המרכיבה של האפרפציה. (B136).

  • תנאי אובייקטיבי של כל הכרה (B138).
  • עקרון זה הוא למעשה זהותי ומגולם במשפט "אני חושב" (B138).

קטגוריה (Category): גם "מושג שכל טהור". מושג יסודי של השכל הטהור (B107) המהווה תנאי אפריורי לכל חשיבה בכלל (B126).

  • פונקציה המקנה אחדות-הרכבה של דימויים בהסתכלות (B104-105).
  • כל קטגוריה מקבילה לצורת הגיונית של משפט (B105).
  • קיימות תתי-קטגוריות (B108).
  • הקטגוריה היא המאחדת את הריבוי בהסתכלות עם האחדות ההכרחית של האפרפציה (B143).
  • כלל של השכל בלבד. כל כשרונו הוא בפעולה להביא את ההרכבה של ריבוי הסתכלויות לידי אחדות של האפרפציה (B145).
  • אין לקטגוריות שימוש אחר להכרת הדברים, אלא במידה שמניחים אותן כמושאים של ניסיון באפשר (B147-148).
  • הקטגוריות הם מושגים המצווים חוקים אפריורי לתופעות (B163).
  • כל התופעות בטבע כפופות מבחינת קישורן לקטגוריות (B164-165).

קישור (Conjunction, Combination): הפעולה של "הנביעה העצמית" של כושר-הדימוי (B130).

  • דימוי של האחדות-המרכיבה של הריבוי (B131).

קליטות (Receptivity): הכשרון לקבל דימויים (במובן של רשמי החושים) (B33).

  • החושניות היא צורת הקליטות (B43).

רשמים חיצוניים או חושניים (Sensuous Impressions).

שכל (Understanding): משווה בין דימויים ומעבד רשמים-חיצוניים לכדי הכרת עצמים (B1).

  • חושב את ההסתכלויות ויוצר מהם מושגים (B33).
  • "הכשרון לחשוב מושא של ההסתכלות החושנית". "הנביעה של ההכרה" (B75).
  • באופן שלילי: כושר הכרה שאינו חושני (שאינו יוצר הסתכלויות). (B92).
  • באופן חיובי: הכושר לחרוץ משפטים (על ידי מושגים, או פונקציות) (B94).זהו כושר דיסקורסיבי (הגיוני) ולא אינטואיטיבי (אסתטי) (B93).
  • מקשר דימויים על פי מושגים על ידי ההרכבה (B130).
  • כפוף לעקרון האחדות של האפרפציה (B139).

תבונה (Reason): הכשרון המעלה את עקרונות ההכרה אפריורי (B24).

תבונה טהורה (Pure Reason): הכשרון המעלה את העקרונות להכרות אפריורי מכל וכל (הכרות טהורות) (B24).

ביקורת התבונה הטהורה (Critique of Pure Reason): הערכה של מקורות ושל גבול התבונה. הכנה לשיטה (B25).

  • מתחלקת (ככל ביקורת) לתורת היסודות ולתורת המתודה (B29).

תופעה (Phenomenon): מושא ניסיוני של ההכרה (B34).

חומר התופעה (Phenomenon Matter): היסוד בתופעה הקשור לתחושה (B34).

צורת התופעה (Phenomenon Form): היסוד הקובע שאפשר לסדר את ריבוי התופעה ביחסים (B34).

תורת ההיגיון (Logic): מדע של כללי השכל בכלל (B76).

תורת ההיגיון הכללית הטהורה (Pure General Logic): תורה אפריורית של השכל, צורה של החשיבה בכלל (B78).

תורת ההיגיון הטרנסצנדנטלית (Transcendental Logic): עוסקת בחוקי השכל והתבונה, עד כמה שהם מתייחסים אפריורי למושאים (B81).

תורת הגיון שימושית (Applied Logic): תיאור של השכל בתנאים מקריים של הסובייקט, הנתונים באורח ניסיוני (B78-79).

תחושה (Sensation): פעילותו של מושא על כושר הדימוי (B34).

תפיסה (Perception): .תודעה ניסיונית של הריבוי-שבהסתכלות ניסיונית (B160).

  • תלויה בהרכבה של האפרהנסיה ולכן גם בקטגוריות (B164).
מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s